ביוריוויטליזציה בלי אשליות: מה עובד ומה לא

content auto translated from {from}

לפני שנתיים נדמה היה לי שביוריוויטליזציה היא "טקס" במידה רבה מדי שהמטופלים אוהבים בגלל תחושת הטיפול ולא בגלל התוצאה. היום שיניתי את דעתי. לא בגלל שהתרופות הפכו קסומות, אלא כי התחלתי להסתכל עליהן אחרת.

המפתח — לא חומצה היאלורונית, אלא פיברובלסט

כאשר אנו מזריקים HA, במיוחד HA לא מייצב, לא מדובר על "לתת לעור מים" — זו אגדה למטרות שיווק. מדובר ב הפעלה של מחזור התאים, ב תגובה של הפיברובלסט לפגיעות מקומיות והימצאות תשתית.

אם אחרי ההזרקות לא קורה כלום — כנראה שהזרקת יותר מדי מעט, או לא לאזור המיועד, או שאין למטופל משאבים לשיקום. כן, זה קורה. לפעמים העור "עייף" יותר ממה שאנחנו חושבים.


תכניות שעובדות אצלי

תנאים:

  • מטופלים בגיל 35–50, הזדקנות כרונולוגית + נזק לאור

  • לא מעשנים, אין מחלות מערכתיות

  • אין קורס של פילינגים/לייזרים בארבעה שבועות האחרונים

תכנית:

  1. תרופה — 1.8–2.2% HA לא מייצב (אני אוהב את Teosyal Meso Expert, RRS HA Injectable)

  2. אזורי טיפול — פנים, צוואר, לפעמים דקולטה

  3. טכניקה — פפולות של 0.03 מ"ל, רווח של 1 ס"מ

  4. מינון — 3 טיפולים בהפרש של 2 שבועות

  5. תחזוקה — לאחר 3 חודשים, אם אני רואה ירידה בטונוס

והדבר הכי חשוב — אני מסביר למטופל שזה לא "כפתור קסם" של 3 ימים. זה אתחול מחדש של העור, וזה לוקח זמן.


בעיות ששותקים עליהן בדרך כלל

  • נפיחויות לאחר הזרקות בחלק התחתון של הפנים — קורה הרבה. במיוחד אצל מטופלים עם שומן תת-עורית בולט או לימפוסטאזיס.

  • סימני חבורות — כן, גם עם טכניקה מושלמת. אני הפסקתי לדאוג אם יש, העיקר — להסביר את זה מראש.

  • אפקטים מזוייפים למחרת — בגלל הנפיחות, העור נראה "מלא", אבל זה לא התוצאה. הסבירו.


האם כדאי להוסיף חומצות אמינו ופפטידים?

לפעמים — כן, אבל רק אם אתם יודעים בדיוק מה אתם מזריקים ולמה. תרופות "הכול באחד" לא תמיד טובות יותר. אם העור במצב של דלקת כרונית, שפע של חומרים פעילים עשוי לעורר אפקט הפוך.


ביוריוויטליזציה פועלת. אבל פועלת רק בידיו של רופא שמבין למה הוא לוקח את המחט ביד, מהו סוג העור, ובאיזה הקשר. וכן — לפעמים ויתור על טיפול יהיה הפתרון הטוב ביותר, מאשר להכתיב טיפול "כי הגיע הזמן".